פרק כו-כז סוף

בלייק התעורר בבית החולים וראה את משפחתו ביחד אביו אמו ואחתו בלייק לא דיבר הרבה בגלל שהיה מלא ובתפרים והיו לו כאבים עזים  גוליון נכנס בלייק היה בתדהמה משפחתו יצאה חוץ מדאק וגוליון הסביר פעם חשק בספר אך בגלל זה איבד את חברו שלמנעזר ועל זה התחרט כול חייו גוליון יצא מהחדר בלייק היה עדיין מבולבל למה הספר בחר בו וכגוליון יצצא אמר שישאל את אביו כמו מעין צופן כזה.
הרגשתי רע בשביל גוליון כל מי שפגש בספר חוץ מבלייק סבל.
בלייק היה בספרייה אם הוריו בזמן שם ראו איור של תיאודוריק אם אנמיון שלא ידעו מי היה
בלייק ודאק סיםרו על הספר אך כמו תמיד בספרים ובסרטים המבוגרים לא מאמינים להם וחושבים שזהו דימיונם הפורה
הם הלכו הביתה ובלילה כשמע חריקת ציפורנים על הדלת ואני חושב שזהו שלמנעזר הוא נצא חבילה צהובה ושם היה הספר
הרגשתי טוב לבלייק הספר היה שמור אצלו הוא הלך לחדרו והפר נגמר בזמן שלאט לאט פתח את הספר.

הספר היה ספר מלחיץ מפתיע מעניין ומותח אני בהתחלה לא אהבתי אותו כל כך כי היה איטי וסיפר כמעט כל דבר שהדמויות עשו או ראו אבל היו קטעים מאוד מעניינים כמו הקטעים בעבר שמהם ציפיתי להיות הרוב הסיפור אבל גם ההוה היה טוב בסוף הסיפור אני ממליץ כמעט לכל מי שאוהב סיפורים ארוכים מלאי מתח והפתעות לקרוא אותו